דיון במעמד צד אחד

דיון במעמד צד אחד הינו דיון שבו מקבל בית המשפט החלטה על סמך בקשה של בעל דין אחד בלבד, מבלי לבקש את תגובתו של בעל הדין שכנגד. לעיתים בית המשפט אף שומע בעל פה את טיעוניו של אחד הצדדים, ונותן החלטה על סמך טיעונים אלה מבלי לשמוע את טיעוניו של הצד האחר עובר להחלטה. דיון במעמד צד אחד הינו חריג לשיטה המשפטית האדוורסרית הנהוגה בישראל, שלפיה בית המשפט שומע את שני הצדדים בטרם מתן החלטה.

החריג של דיון במעמד צד אחד מתקיים כאשר יש צורך למנוע נזק מיידי למבקש, או למנוע הברחת נכסים, כאשר הדוגמה הטובה ביותר לכך הינה בבקשות לצווים זמניים. במקרה שבית המשפט נעתר לבקשה, הוא נותן בדרך כלל צו אירעי, שתוקפו עד לדיון בבקשה לצו זמני, ומתנה את הצו בהפקדת ערבות ובמסירה מיידית של הבקשה והצו האירעי לצד השני. החובה ליתן ערבות ולמסור את הבקשה לצד שכנגד קבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, ובית המשפט מקפיד מאוד על קיום הוראות התקנות במקרה זה.