בוררות היא שיטה לפתרון סכסוכים שבה לא בית המשפט מכריע בסכסוך, אלא אדם או מספר אנשים שממונים על ידי הצדדים לצורך הכרעה במחלוקת ביניהם. הבורר אינו חייב להיות בעל השכלה והסמכה משפטית (בניגוד לשופט). הוא יכול להיות מומחה לעניין מסוים שעליו מתנהלת הסכסוך. (למשל: בורר שהוא מהנדס בניין בתביעה שעניינה ליקויי בניה).
הבוררות תחילתה בהסכם בין הצדדים. ההסכם יכול להיות מיוחד לעניין זה (ואז הוא נקרא שטר בוררות). הוא גם יכול להיות סעיף בתוך הסכם אחר. לעתים קרובות קובעים הצדדים להסכמים בכל מיני תחומים כי במקרה בו תהיה מחלוקת ביניהם יכריע בה בורר. במקרה שישנו סעיף שכזה בית המשפט לא ידון בתביעה שתוגש לו בשל ההסכם. הוא יפנה את הצדדים לבורר שנקבע.
היתרון שבסעיף בוררות בהסכם
סעיף בוררות בהסכם מקנה יתרון מובהק במקרים שונים. כגון: כאשר רוצים לשמור על סודיות ההסכם (פנייה לבית המשפט עלולה להפוך את ההסכם לגלוי לעין כל). הוא מועיל גם כאשר הנתבע הינו נתבע סדרתי (כגון חברת בנייה גדולה). נתבע סדרתי לא ירצה שיגררו אותו למספר רב של משפטים. אלה עלולים לגרום לו נזק. לפעמים קביעת סעיף בוררות חובה הינה אסטרטגיה שבה נוקט הצד החזק להסכם. הוא עושה זאת כי הוא מעוניין לגרום לכך שההסכם יידון בפני גורם שנוח לו שיכריע בהסכם, ולא בית המשפט הנחשב לאובייקטיבי יותר.
גם עמותות ואגודות שונות מעדיפות פעמים רבות להכניס סעיפי בוררות לתקנונים שלהם. מטרתם היא שהסכסוכים הפנימיים לא יידונו בבית המשפט.
קביעת זהות הבורר
זהות הבורר יכולה להיקבע על ידי הצדדים עצמם או על ידי בית המשפט, אם הצדדים מסכימים שבית המשפט יקבע את זהותו. הצדדים יכולים גם להחליט שצד שלישי ייקבע את זהות הבורר. כך למשל, הסכמים רבים מקנים ללשכת עורכי הדין או למועצת רואי החשבון את הסמכות למנות בורר בעניין שבין הצדדים.
בוררות משמשת בדרך כלל בהליכים אזרחים. ישנם נושאים שלא ניתן להעבירם להכרעת בורר, בהם: ענייני מעמד אישי, דיירות מוגנת, פירוק חברה וכיוב'. אם הבורר פועל בחוסר סמכות ניתן יהיה לבטל את הפסק שלו. הבורר אינו מוסמך לדון בשאלת סמכותו ולקבוע האם יש לו סמכות להכריע במקרה. במקרה שמתעוררת שאלת הסמכות רשאי הבורר לפנות לבית המשפט כדי שיכריע בשאלת סמכותו.
האם אפשר לערער על פסק בוררות?
על פסק הדין של הבורר לא ניתן לערער, אלא אם כן קבעו הצדדים במפורש בשטר הבוררות כי ניתן יהיה לערער על הפסק. עם זאת, אפשר לפנות לבית המשפט בבקשה לביטול פסק בורר. הפניה צריכה להיות בהתאם לרשימה של סיבות המנויה בחוק הבוררות.
אם קבעו הצדדים כי ניתן יהיה לערער על הפסק יוכלו הם לקבוע בורר אחר כערכאת ערעור. אפשרות אחרת היא שבית המשפט ישמש כערכאה לערעור ברשות. זאת אם יתברר כי בפסק הבוררות נפלה טעות יסודית ביישום הדין שיש בה כדי לגרום לעיוות דין.
הצדדים רשאים לקבוע את סדר הדין בבוררות. הם רשאים גם לקבוע כי הבורר לא יהיה כפוף לסדרי דין. הבורר לא חייב לפסוק על פי הדין המהותי. זאת אלא אם קבעו הצדדים שיפסוק לפי הדין המהותי. הצדדים יכולים לפטור את הבורר מהנמקת הפסק שנתן. אם לא עשו כן יהיה חייב הבורר לנמק את פסק דינו.